החלטה בתיק ב"ל 3235-04-09

1.         לפנינו בקשת ב"כ הנתבע למינוי מומחה אחר בתיק שלפנינו.

ההנמקה לבקשה הינה שתשובת המומחה לשאלת ההבהרה השנייה, היתה בלתי ברורה ויש בה סתירה פנימית.

מחד גיסא, טוען הנתבע, כי מתשובת המומחה עולה, שהמימצא בגובה L5-S1, הינו מימצא שכיח, וייתכן שמקורו במחלה טבעית, אולם מאידך גיסא, המומחה השיב, כי לא ניתן לשלול שיש שייכות בין עבודת התובע הכרוכה בהרמה חוזרת ונשנית של משאות כבדים, לבין השינויים שהודגמו ב-C.T. מ-28.10.05.

הנתבע תמה, מדוע אם המדובר במימצא שכיח, מוצא המומחה דווקא במקרה שלפנינו, לשייך את המימצא דווקא לעבודה.

עוד ובנוסף טוען הנתבע, כי המומחה חרג מהתשתית העובדתית שקבע בית הדין, כאשר התעלם מכך, שהתובע הרים את הפאנלים של חדרי הקירור יחד עם עובד נוסף, וכן התעלם מכך שמשנת 2005 למעשה, העוזרים של התובע, הם אלה שמרימים את הפאנלים, ולא התובע עצמו.

גם אופן ההתבטאות של המומחה "לא ניתן לשלול", הינו כזה שהנתבע סבור, שאין די בו לצורך קביעת קשר סיבתי פוזיטיבי.

2.         התובע בתגובתו לבקשה התנגד למינוי מומחה אחר וטען, כי המומחה לא חרג מהעובדות שנקבעו ע"י בית הדין, כי אין המדובר באסכולה רפואית, שאינה מקובלת בבית הדין, וכי לא קיים טעם אחר הצדיק פסילת חוות דעתו של המומחה, ומינוי מומחה אחר.

התובע אף ציין כי מקריאת חוות דעתו של המומחה - ד"ר דיויד יפה, עולה שהוא משתמש, כדבר שבשגרה בביטוי "לא ניתן לשלול" בהקשר לקיומו של הקשר הסיבתי.

התובע טוען, כי הכוונה היא הוכחה בדרגת הסתברות של 50% לקיומו של קשר סיבתי, כעולה מהמשך חוות דעתו, וכי אין המדובר במקרה שלפנינו, באותה כוונה כפי שהיתה בפסק-דין בעניין שרלוט ויימן, שהוזכר ע"י הנתבע.

עוד ובנוסף טוען התובע, כי המומחה לא קבע בחוות דעתו, כי רק במקרה של הרמת משאות לבד, נגרם נזק לגב, והמומחה היה מודע לעובדות שנקבעו ע"י בית הדין, ואשר הועברו אליו בהחלטת בית הדין.

התובע אף הדגיש, כי לו היה הנתבע מעוניין בכך, היה יכול להפנות למומחה שאלות הבהרה בנוגע לאותה תשתית עובדתית, אם הוא סבר שהמומחה לא הבין נכון את התשתית העובדתית, או שחרג ממנה.

3.         מינוי מומחה יועץ רפואי נוסף נעשה בבית הדין לעבודה בהתאם להנחיות בדבר מומחים -

יועצים רפואים (הנחיות הנשיא מ-13.4.10), כדלקמן:

"... ככלל, עד בית הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת. בקשה למינוי מומחה אחר או נוסף ניתן להגיש, באותם מקרים חריגים בהם הדבר מוצדק, תוך 15 יום לכל היותר ממועד קבלת חוות דעת המומחה, או ממועד קבלת תשובות המומחה לשאלות ההבהרה, ככל שהעילה לבקשה נעוצה בתשובות אלה.

מינוי מומחה נוסף או אחר פותח פתח לחוות דעת חדשה ולמחזור חדש של שאלות הבהרה ועלול להביא להתארכות הדיון. אשר על כן, לא על נקלה ימנה בית הדין מומחה נוסף או אחר, והחלטתו בעניין חייבת הנמקה.

בית הדין רשאי למנות מומחה נוסף ככל שמצא כי בחוות דעת המומחה לא ניתן מענה לכל השאלות שהוצגו, והן חיוניות להכרעה בהליך; או שנראה לבית הדין שהמומחה דוגל באסכולה המחמירה עם הנפגע בהשוואה לאסכולה אחרת, מקלה יותר; או שנדרש תחום מומחיות נוסף לבחינת אותה פגימה; או מטעמים מיוחדים אחרים שיפורטו בהחלטתו.

מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה שמונה. לא על נקלה יינקט צעד כאמור, אלא נדרש טעם ממשי לפסילה; בעיקרו של דבר, הטעמים למינוי מומחה אחר דומים לטעמים בגינם מחליט בית הדין על החזרת עניינו של מבוטח לוועדה רפואית לעררים שתשב בהרכב חדש. בין הטעמים למינוי מומחה אחר: ככל שבית הדין מוצא כי המומחה חרג בחוות דעתו מהעובדות שנקבעו על ידי בית הדין למרות ששימת הלב הופנתה בשנית לנסיבות העובדתיות; ככל שהמומחה מתנגד לאסכולה הרפואית עליה מבוססת  פסיקת בתי הדין לעבודה בתחום הפגימה הרלוונטי; ככל שנפל פגם אישי במומחה; או מטעם אחר שיירשם ...".

גם במאמרו של ס. אדלר, מומחים יועצים רפואים בבתי הדין לעבודה, המשפט ב' 199 נדון ענין מינויו של מומחה נוסף וענין מינויו של מומחה אחר כאשר באותו מאמר מפורט כי מינויו של מומחה אחר משמעותו פסילת חוות דעתו של המומחה הראשון כאשר סיבות אפשריות לפסילה הינן שהמומחה נוהג ליתן חוות דעת למוסד לביטוח לאומי, שחוות דעתו מבוססת על עובדות שלא נקבעו על ידי בית הדין, שחוות דעתו מבוססת על הלכה משפטית לא נכונה או שהמומחה אינן מוכן להשיב על שאלות הבהרה.

ככלל, מובהר באותו מאמר שהדרך הנכונה איננה לפסול חוות דעתו של מומחה אם ניתן לתקן את הפגם באמצעות הפנית שאלות הבהרה אל המומחה. (עיין שם בעמ' 109).